לפני שנה וחצי עיצבתי אתר בפעם הראשונה. היום אני מוכר אתרים בעשרות אלפי דולרים. בפוסט הקודם דיברנו על מוצר. פוסט 2/3, אופרציה: איך בניתי עסק מתפקד ויעיל.

לפני שנה וחצי עיצבתי אתר בפעם הראשונה. היום אני מוכר אתרים בעשרות אלפי דולרים. פוסט 1/3, מוצר: איך הבנתי מה למכור.

הקמתי את ״סיפור הצלחה״ כדי להבין מה זו הצלחה, למה אנחנו רודפים אחריה ואיך מרגישים כשמשיגים אותה. לאחרונה הפסקתי לעבוד על הפודקאסט כי אני חושב שהבנתי את התשובות.

יש רגעים ששווה לחגוג. יש ימים בחיים ששווה לזכור. אחת הדרכים לעשות את זה היא ללכת למראה, להסתכל על עצמנו ולהגיד ״היום עשית משהו גדול״. קיבלתי את הטיפ הזה מקולגה מבוגר, והשתמשתי בו כבר כמה פעמים. זה עובד. עשיתי את זה ביום שבו העברתי בהצלחה פרזטציה ארוכה ומורכבת

איך אתם מתייחסים למילים שלכם? קורה שאתם אומרים משהו והוא לא קורה? כל אחד מתנהל קצת אחרת עם המילים והמחויבויות שלו. חלק לא לוקחים קשה אם לא הסתדר. חלק לוקחים ברצינות. אני אובססיבי. קצת נהנה מזה, קצת סובל מזה.

אין דבר יותר מעצבן מספקים שלא עונים. אני עובד מהר. כשלקוח כותב לי הוא מקבל תשובה מהר. אם זה משהו קצר - לפעמים אני אפילו מטפל בבקשה באותו רגע. וזה לא שמשעמם לי, אני אפילו די עסוק. קורה גם שלוקח לי זמן לחזור לפניות בנוגע לדברים אחרים. אבל לקוח? זה סיפור אחר. כי כשאנשים מקבלים מענה מהיר הם מבינים שא

פעם הייתי מקשיב. ישבתי עם יזם שעשה אקזיט מכובד. רק לחצנו ידיים והוא כבר התחיל לירות רעיונות, להגיד לאן צריך לקחת את העסק ומה הצעד הבא שאני פשוט *חייב* לעשות. פעם הייתי מקשיב. אבל לאורך השנים למדתי לקחת כל עצה בערבון מוגבל, ופיתחתי חוק פשוט לסינון עצות ופידבקים. ככל שנשאלו פחות שאלות לפניה - העצה

דווקא כשזה קריטי - אף אחד לא יגיד לכם את האמת. קבלו סיפור: אני מכיר קצת אנשים, ואוהב לעזור ללקוחות שלי עם חיבורים כשאפשר. השבוע יצא שלקוח חיפש מישהו לצילומי תדמית דחופים. התחלתי לברר. קיבלתי הרבה פניות מצלמים. אבל אחד מהם בלט במיוחד. כי התמונות שלו היו לא טובות. עכשיו אני בדילמה. להגיד לבן אדם ש

אתם A Players? מי עוד בצוות שלכם כזה? ומי ממש לא, וצריך ללכת הביתה? כולנו רוצים את האנשים הטובים ביותר. וכולנו מבינים שעובדים לא מתאימים יכולים לפגוע קשות בחברה. סטיב ג׳ובס ומנכ״לים רבים אחרים טבעו את השיטה שמחלקת עובדים ל-3 רמות: A Players - הכוכבים. אלו שאתם אומרים כל בוקר תודה ש

תמיד שמעתי על ברן אאוט אבל אף פעם לא ידעתי מה זה אומר. עד עכשיו. התקופה האחרונה קשה לי. אני קם בבוקר. חי, עובד ומתאמן. אבל ההרגשה היא כאילו אני נוסע על אדים. כל בעיה מתסכלת ומייאשת אותי, כל מאמץ מתיש אותי. נגמר לי הכח. אני מתחיל להבין כמה השנה הראשונה שלי כעצמאי יחד עם המלחמה ועוד אירועים מלחי