תמיד שמעתי על ברן אאוט אבל אף פעם לא ידעתי מה זה אומר. עד עכשיו.
התקופה האחרונה קשה לי.
אני קם בבוקר. חי, עובד ומתאמן. אבל ההרגשה היא כאילו אני נוסע על אדים.
כל בעיה מתסכלת ומייאשת אותי, כל מאמץ מתיש אותי.
נגמר לי הכח.
אני מתחיל להבין כמה השנה הראשונה שלי כעצמאי יחד עם המלחמה ועוד אירועים מלחיצים גבו ממני מחיר.
וזה עוד מצב טוב. טוב מאוד.
יש כל הזמן עבודה, לקוחות מרוצים, צמיחה.
אני לא רוצה לדמיין מה היה קורה אם המצב היה אחרת.
אבל כשנלחמים כל יום להביא את הפרויקט והמשכורת ותשלומי הספקים לחודש הבא - אין את הפריבילגיה לעצור ולנשום.
אז ממשיכים עם הראש למעלה לעוד יום ועוד יום.
ונשחקים.
אני מרגיש קצת מגוחך להתלונן על המצב שלי כשמסביב מלחמה ואנשים מתים ומפונים והמדינה הולכת לפח.
אבל חשוב לי לשתף בשביל מי שאולי עובר משהו דומה.
ולהגיד לכם לקחת חופש. לעצור (באמת) ליותר מכמה שעות ולתת לגוף להתאושש.
במיוחד אם אתם מרגישים לא טוב וסוחבים בכח.
אני עוד לא הצלחתי לעשות את זה, אבל זה נהיה בוער יותר ויותר בכל יום.
מתכנן בקרוב לקחת את הזמן הזה.
בינתיים מושך..